איך ללמוד הקלדה עיוורת: תוכנית שבועיים למבוגרים שלמדו בדרך הלא נכונה

לפני שמתחילים: החליטו אם אתם צריכים את זה

ייתכן שלא. במחקר של אוניברסיטת Aalto מ-2016 שצילם 30 מקלידים, מקלידים שלמדו לבד הגיעו בממוצע ל-58.9 WPM ומקלידים עיוורים שעברו הכשרה ל-57.8, בלי הבדל מובהק. חלק מהאנשים שהשתמשו באצבע אחת או שתיים בכל יד עברו 70 WPM. הקבוצה שלמדה לבד אכן בילתה כ-40% מהזמן בהסתכלות על המקלדת, לעומת כ-20% אצל המקלידים העיוורים, וזה המחיר שמשלמים. המאמר שלנו על הקלדה עיוורת מול הקלדה באצבע אחת מפרט מתי שווה ללמוד מחדש.

אם אתם מסתכלים למטה ברוב המקשים או מקלידים מתחת לכ-35 WPM, סביר מאוד שזה שווה את זה. אם אתם ב-70 WPM עם שיטה משלכם ומסתכלים למטה לעיתים רחוקות, יש לכם פחות מה להרוויח.

מה באמת גורם למבוגרים להיכשל

חוקרים בטכניון העבירו ל-22 סטודנטים קורס הקלדה עיוורת של 8 שעות, ואז ביקשו מהם להקליד את שיעורי הבית שלהם. לפני הקורס הם הקלידו 18.4 WPM כשהסתכלו, ורק 8.1 WPM בלי להסתכל. בסוף הקורס ההקלדה העיוורת שלהם הגיעה ל-21.1 WPM. משפט הפתיחה של המאמר הוא האזהרה שכל לומד מבוגר צריך: הצלחה באימון לא מבטיחה שהמיומנות תעבור לשימוש היומיומי.

ההסבר של החוקרים הוא שאנשים בוחרים בשיטה שמשתלמת ברגע זה. להסתכל על המקשים מהיר יותר במשך שבועות, אז תחת לחץ של דדליין חוזרים לזה. הקבוצה שהצליחה הכי טוב קיבלה בתרגול עונש קטן על הסתכלות על המקלדת, וההקלדה העיוורת שלה יצאה מהירה בכ-25% מזו של קבוצת הביקורת.

לכן בתוכנית שלמטה יש כלל אחד שחשוב יותר מכל תרגיל: מהרגע שהתחלתם, אתם לא מסתכלים על המקשים, גם כשזה איטי וגם כשזה מעצבן.

הכנה לפני יום 1

• שבו כך שהאמות שלכם בערך בגובה המקלדת ושפרקי הידיים לא מכופפים כלפי מעלה.
• מצאו את הבליטות על F ו-J (כ ו-ח במקלדת העברית) עם האצבעות המורות. שאר האצבעות נחות על A S D ו-K L ; והאגודלים מרחפים מעל מקש הרווח.
• קראו פעם אחת את מפת האצבעות להקלדה עיוורת שלנו. אין צורך לשנן אותה עדיין.
• בחרו דרך למנוע מעצמכם להסתכל: מגבת מטבח או קופסת קרטון מעל הידיים עובדות.
• החזיקו את Shift השמאלי לאותיות שמקלידה יד ימין ואת Shift הימני לאותיות של יד שמאל. זה ההרגל שהכי חסר למקלידים שלמדו לבד.

תוכנית ההקלדה העיוורת של שבועיים

לכל יום יש אותו מבנה: 5 דקות חזרה על המקשים של אתמול, 10 עד 15 דקות על המקשים החדשים, וכמה דקות של מילים אמיתיות בסוף. עשרים עד שלושים דקות מספיקות. אם אתם יכולים לעשות רק מפגש אחד, עשו אותו כל יום במקום להכפיל בסוף השבוע; יש לכך סיבה, בהמשך.

בימים 1 עד 6, הקלידו בכל עורך טקסט פשוט. מילים אמיתיות שמורכבות רק מהמקשים שאתם מכירים עדיפות על רצפים אקראיים, כי הן מאמנות את התנועות שבהן תשתמשו באמת. מילות התרגול כאן הן בעברית, לפי פריסת המקלדת העברית הרגילה; האותיות העבריות יושבות על אותם מקשים כמו האותיות הלטיניות שבסוגריים, כך שאותה תוכנית עובדת גם לאנגלית.

שבוע 1: האותיות

יום 1: שורת הבית בלבד. הקלידו ש, ד, ג, כ, ח, ל, ך, ף לפי הסדר, ואחר כך מילים: כל, דג, דגל, שלג, חלש, שלד, גלגל. לכו לאט מספיק כדי שלעולם לא תלחצו על מקש שגוי. הדיוק הוא כל העבודה בשבוע הזה.

יום 2: ק ו-ן (E ו-I), האצבעות האמצעיות נשלחות למעלה. מילים: קל, שקל, חלק, שקד, גן, שכן. כל הושטה עולה למעלה וחוזרת ישר לשורת הבית.

יום 3: ר, א, ו ו-ט (R, T, U ו-Y), האצבעות המורות. מילים: אור, דואר, שוטר, ארוך, לאט, רגל. דלגו על כל מילה שיש בה ע או י (G ו-H); הן מגיעות מחר.

יום 4: ע ו-י (G ו-H), האצבעות המורות זזות פנימה. מילים: עיר, ילד, שיר, יער, עשיר. עכשיו רוב המילים הקצרות הנפוצות זמינות, והתרגול מתחיל להרגיש כמו הקלדה.

יום 5: ם ו-פ (O ו-P), ועמם המקשים W ו-Q, שבמקלדת העברית מפיקים גרש ולוכסן: הקמיצה והזרת בשורה העליונה. מילים: יום, שלום, חלום, פעם, פשוט. ה-פ (P) היא ההושטה המסורבלת הראשונה אצל רוב האנשים; צפו שהיא תפגר.

יום 6: השורה התחתונה, ב ה נ מ צ (C V B N M) ואחר כך ס ז ת ץ והנקודה (X Z , . /). מילים: בית, זמן, מספר, מהר, הקלדה, ארץ. במקשי השורה התחתונה אנשים מתגנבים בחזרה לאצבע הלא נכונה, לרוב ב (C) עם האצבע המורה. שימו לב לזה.

יום 7: מנוחה ממקשים חדשים. עשו מבחן של 10 מילים שלוש או ארבע פעמים עם ידיים מכוסות. המהירות לא משנה. ספרו כמה פעמים נאלצתם לעצור ולחשוב. צפו למשהו קצת מעל 10 WPM או פחות, ואל תתייאשו: במחקר של הטכניון, הסטודנטים התחילו ב-8 WPM בלי להסתכל.

שבוע 2: טקסט אמיתי

יום 8: אותיות גדולות ו-Shift. בעברית אין אותיות גדולות, אז הקלידו משפטים באנגלית עם שמות, והחזיקו בכל פעם את ה-Shift הנגדי. האטו במקום לרמות עם ה-Shift הלא נכון; ההרגל מתקבע בשבוע הזה או שלא בכלל.

יום 9: התחילו מבחנים אמיתיים. עשו כמה מבחנים של 25 מילים כשהיעד הוא דיוק: 95% או יותר לפני שאתם מרשים לעצמכם להאיץ. במבחנים לפי מספר מילים השעון מתחיל בהקשה הראשונה, אז קחו נשימה לפני שאתם מתחילים.

יום 10: אותו דבר, ועוד קצת פיסוק: פסיקים, נקודות וגרשים. באנגלית כולם נמצאים תחת האצבע האמצעית, הקמיצה והזרת של יד ימין; במקלדת העברית הפסיק והנקודה נמצאים תחת הזרת של יד ימין, והגרש על מקש W.

יום 11: עברו לדף התרגול. אחרי כמה מבחנים יש לו תוצאות לעבוד איתן, והוא בונה תרגילים של 50 מילים שנשענים על המקשים והמילים שבהם אתם טועים, מעורבבים עם מילים נפוצות. אם אין לו עדיין היסטוריה, הוא נותן לכם מילים נפוצות, וזה בסדר להיום.

יום 12: מבחן של דקה אחת אחד בתחילת המפגש ואחד בסופו, עם תרגילי תרגול באמצע. הסתכלו אחר כך על המקשים שפוספסו הכי הרבה. מקש אחד או שניים יבלטו; הם העבודה של מחר.

יום 13: תרגלו את המקשים האיטיים. אם מקש איטי כי אתם עדיין לא בטוחים איזו אצבע לוקחת אותו, בדקו במפה וקבלו החלטה.

יום 14: עשו שלושה מבחנים של דקה אחת ושמרו את התוצאה האמצעית. רשמו אותה עם התאריך של היום. זה קו הבסיס שלכם לשבועות שאחרי.

למה לצפות בסוף שבועיים

שבועיים של 20 עד 30 דקות ביום הם בערך 5 עד 7 שעות תרגול. זה קצת פחות מהקורס בטכניון, שבו הסטודנטים נזקקו לכ-8 שעות כדי לסיים והקלידו בסופו בהקלדה עיוורת בערך 21 WPM. לכן ציפייה מציאותית היא בסביבות 15 עד 25 WPM בלי להסתכל, בדיוק גבוה, וסביר מאוד שאיטי יותר מהשיטה הישנה שלכם. המאמר שלנו על כמה זמן לוקח ללמוד הקלדה עיוורת מביא את ציר הזמן הארוך יותר.

אותו מחקר מראה מה קורה אחר כך אם ממשיכים. אחרי עוד 6 שעות של הקלדת שיעורי הבית שלהם, ההקלדה העיוורת של הסטודנטים עלתה ל-28.7 WPM, הרבה מעבר למהירות הישנה שלהם עם הסתכלות על המקשים, 18.4.

למה מפגשים יומיים קצרים עובדים טוב יותר

מחקר מ-1978 אימן עובדי דואר על מקלדת מכונת כתיבה בארבעה לוחות זמנים. הקבוצה שהתאמנה שעה ביום למדה את כל המקלדת בכ-35 שעות תרגול בממוצע. הקבוצה שעשתה שני מפגשים של שעתיים ביום נזקקה לכ-50, ועדיין פיגרה במהירות אחרי 60 שעות. המשימה הייתה הקלדה של חומר בסגנון מיקודים ולא של טקסט רגיל, אבל זו אחת התוצאות הידועות ביותר על פיזור תרגול: יותר ימים מנצחים ימים ארוכים יותר.

למבוגר עם עבודה, פירוש הדבר ש-20 דקות לפני העבודה כל יום ינצחו מפגש של שעתיים ביום ראשון, וקל יותר להתמיד בהן.

שבועות 3 עד 6: המעבר

כאן מתקבלת ההחלטה האמיתית. יש לכם שלוש אפשרויות, ורק אחת מהן עובדת אצל רוב האנשים.

מעבר חד: מקלידים הכול בהקלדה עיוורת, כולל מיילים בעבודה, מיום 15. תהיו איטיים במשך כמה שבועות. זה עובד אם העבודה שלכם יכולה לסבול את זה.

הפיצול: מקלידים הכול בהקלדה עיוורת חוץ מהקשר אחד או שניים של לחץ גבוה, כמו צ׳אט חי בעבודה. שמרו על מעט חריגים, ותנו להם שם. אם "חוץ מכשאני עסוק" הוא חריג, תחזרו לשיטה הישנה תוך חודש.

רק תרגול: מקלידים בהקלדה עיוורת במפגשי התרגול ובדרך הישנה בשאר היום. זו האפשרות שנכשלת. הממצא מהטכניון הוא בדיוק הדפוס הזה: האימון עובד, וההרגל היומיומי מנצח בכל זאת.

בזמן המעבר, שמרו על מפגש יומי של 10 דקות ועשו מבחן אחד של דקה כל יום. קו עולה בדף ההיסטוריה שלכם הוא מה שמחזיק אתכם כשההקלדה בעבודה מרגישה איטית. כשההקלדה העיוורת עוקפת את המהירות הישנה שלכם, תכננו את הצעד הבא עם תוכנית התרגול שלנו מ-40 ל-80 WPM.

טעויות נפוצות

להסתכל למטה "רק כדי לבדוק". כל הצצה מלמדת את הידיים שלכם שהן לא צריכות לדעת איפה המקש.

לרדוף אחרי מהירות בשבוע 1. שגיאות בשלב הזה הן תנועות אצבע שגויות שמתאמנים עליהן.

להשאיר מספרים וסמלים ל"מתישהו". ברגע שהאותיות יציבות, תנו לשורת המספרים שבועיים משלה.

להימנע מהמקשים הקשים. המקשים שאתם נמנעים מהם הם אלה שמחזירים אתכם להסתכל.

שאלות נפוצות

אפשר ללמוד הקלדה עיוורת בשבוע?

בשבוע אפשר ללמוד איפה כל אות נמצאת. להקליד מהר יותר ממה שהקלדתם קודם לוקח בדרך כלל עוד כמה שבועות של שימוש בה כל יום.

איך לומדים להקליד בלי להסתכל על המקלדת?

כסו את הידיים במגבת או בקופסה, השאירו את האצבעות המורות על הבליטות של F ו-J, והאטו עד שאתם מוצאים כל מקש לפי תחושה. המהירות באה אחרי ההרגל, לא לפניו.

מאוחר מדי ללמוד הקלדה עיוורת כמבוגרים?

לא. המחקרים שלמעלה נערכו על מבוגרים, והסטודנטים בטכניון עברו מ-8 WPM לכמעט 29 WPM בלי להסתכל בתוך כ-14 שעות של אימון ושימוש. המכשול אצל מבוגרים הוא ההרגל הישן, לא הגיל.